מאמרים
לשמירת חוסנה החברתי של ישראל לטווח ארוך/ ד"ר גדעון בן דרור, פסח תשפ"ד
לשמירת חוסנה החברתי של ישראל לטווח ארוך, דרוש חזון ברמה אסטרטגית ובראיה הוליסטית
ובראיה הוליסטית
הקמת מדינת ישראל היתה מבוססת על חזון יהודי ציוני ועל ערכים חברתיים משותפים של אחריות וסולידריות משותפת, במשטר דמוקרטי, המבוסס על מגילת העצמאות, חוקי יסוד, ושלטון החוק. ההתיישבות והחקלאות היו אבני יסוד לביטחון ולחוזק כלכלי .
התופעות שהתפתחו בחברה הישראלית בשנים האחרונות יוצרות מבט מצרפי מדאיג ביותר.
הנשיא הקודם מר ראובן ריבלין זיהה בעיה קשה של "שבטיות ושבטים" בעם, אך לא פעל לטפל בתופעה הזאת. הנשיא הנוכחי,מר יצחק הרצוג, אמר לפני כשנתיים - "השיח האלים ברשתות החברתיות לא מייצג את החברה הישראלית". אך הוא קיים. האלימות קיימת ברשתות החברתיות, פייק ניוז, shaming,התפרעויות במליאת הכנסת ושפה נמוכה,האלימות בכבישי ישראל, בבתי הספר, בתוך משפחות, ובמרחב הציבורי בכללו. האלימות והפשע שהתגלו בעוצמה גבוהה בשנים האחרונות בעיקר בחברה הערבית והבדואית, נובעת מבעיות עומק פנימיים במגזרים האלה, והטיפול המשטרתי הוא פתרון חלקי בלבד. תופעת זכויות הפרט הגוברות, גם על פי פסיקות בית המשפט, על סמכות ומשילות המדינה - כפי שהיה בתקופת הקורונה.
אזרחים ישראלים הפועלים בארץ ובחו"ל עם מדינות זרות ובמסגרות היוצאות נגד הלגיטימציה של ישראל (כמו ה BDS) היא הפקרות מתמשכת. כאשר חברי כנסת מנצךיפ את החסינות המהותית כנגד המדינה, זה מצב בלתי נסבל.
שנים רבות אין הממשלה והכנסת מקיימים דיונים על מהותה החברתית והאורבנית של ישראל לטווח ארוך, וממנו לגזור את הפעולות בהווה. בשעתו היה ניסיון על ידי השר יגאל אלון ז"ל להנהיג אחת לשנה בכנסת את "דו"ח מצב האומה", אך הדבר לא צלח. חסרה כאן מדינאות שלטונית לקראת 2030, 2040, כדי להפסיק את קבלת ההחלטות מהיום למחר בצורה לינארית. יש לחזור אל חזונו של דוד בן גוריון על פיתוח הנגב, שמירת צה"ל כצבא העם, עידוד ופיתוח נגישות לחינוך ולהשכלה גבוהה, ולהוסיף ברוח הזמן - איכות סביבה וקיימות, חדשנות, והעצמת החוזקות של ישראל.
אך להשגת כל אלה דרושה מדינה בעלת חוסן חברתי גבוה, ולצערנו כיום זה לא קיים. ולכן אני מציע לשים את הנושא על סדר יומו של נשיא המדינה, על ידי הקמת פורום ציבורי להסכמה חברתית, המורכב מכל נציגי השבטים בעם, בבית הנשיא, לדיון משותף בדבר הדרכים והאמצעים להעצמת החברה הישראלית, להפחית בה ריב ומדון, להמעיט את השסע הקיים, ליצור דינמיקה של הידברות וחתירה להסכמות, כדי 80% מהבעיות, גם במצבים של מחלוקות.
לנעשה בישראל, במיוחד בתקופת החודשים האחרונים בהם מתחוללת המלחמה בדרום ובצפון יש קשר הדוק לנעשה בתפוצות וקהילות ישראל בעולם עם ההתפרצות המחודשת של תופעת האנטישמיות.
ביום 7.11.2022 התפרסם, כי יו"ר הסוכנות היהודית מר דורון אלמוג הודיע על תכנית חדשה של הסוכנות היהודית לקירוב לבבות בין ישראל ליהודים בקהילות בחו"ל, תכנית בעלת חזון המשולבת עם פעולות של ממש בישראל ובתפוצות.
אשר על כן הנני בא ומציע: לגישת האתגרים ההוליסטית של יו"ר הסוכנות היהודית יש תשובה ארגונית ברמה אסטרטגית, שיש עימה חזון של הידברות ושיתוף פעולה - אשר הנני מנסח אותו ברמת האתגר ובראיה הוליסטית:
יש להקים פרלמנט (פורום) יהודי עולמי בירושלים
ירושלים היא בירת ישראל ובירת העם היהודי. ירושלים היא במובנים רבים מרכז העם היהודי, ובה יש לקיים את חזון הפרלמנט היהודי העולמי.
בפרלמנט יהיו נציגים יהודים מכל המדינות בהן פועלות קהילות יהודיות, והוא יתכנס פעמיים בשנה בירושלים, בירת ישראל ובירת העם היהודי.
הצטבר ניסיון מעניין ומוצלח של "פורום ארה"ב-ישראל", שפעל כ-12 שנים, בהשתתפות צעירים בגילאי 30-50, משטחי פעילות ציבורית ועסקית בישראל וארה"ב. הפורום התכנס ב"ועידות מוריה" הידועות, אשר במהלכן נערכו דיונים רציניים, סיורים בשטח, ומפגשים עם קובעי מדיניות. בראש הפורום עמדו אז דוד קוליץ ז"ל, זאב בילסקי, שמואל בן טובים, יחד עם בריאן לוריא, דבורה ליפשסט, ואחרים.
התקיימו דיונים בנושאים אשר היו אז על סדר היום בעולם היהודי כמו חינוך יהודי, מניעת התבוללות, התייעצות בין קהילות, שיתוף בני נוער בדיונים, סיורים ברחבי ישראל, מפגשים עם נבחרי ונציגי ציבור, ועוד.
בתחילה פעל פורום ישראל-ארה"ב, ובהדרגה התפתח הפורום לפורום בינלאומי, במשמעות של השתתפות נציגי קהילות יהודיות מרחבי העולם - ארה"ב, צרפת, צ'כיה, גרמניה, הונגריה, בריטניה, איטליה, רומניה, סרביה וכמובן ישראל.
הדגש בפורום הייחודי הזה הוא של מפגש נציגי דור הביניים, גילאי 30-50, דור צעיר מלומד ומבוסס, אשר פעיל בקהילות ושומר קשר עם ישראל. בעיות היסוד של העם היהודי עדיין קיימות כמו אנטישמיות, חינוך יהודי, ומניעת התבוללות, אך יש לישראל ערך מוסף של מדינה חדשנית, מובילה בהייטק ובסייבר, בתשתיות מים, ובנושאי חקלאות וסביבה.
ישראל מהווה מגנט של יצירתיות לעמים אחרים, ורוצה גם להנחיל על חדשנות ויצירה מצעירים יהודיים ממדינות אחרות, אשר בשעתו היו פעילים בפרויקט הענקי של "שיקום שכונות"
הגיוון והשוני הם עוצמה. החלפת דעות הן חלק מהעצמת הקשר לתועלת העם היהודי בעולם ובישראל.
אנו יודעים שיש גופים כמו ועידת הנשיאים, המייצגת את הארגונים הגדולים, ואת ארגון הקהילות(JCC) שעושים עבודת קודש. כן פועלים גם הסוכנות היהודית, קרן קיימת לישראל, וקרן היסוד, כל אחת על פי מטרותיה הטובות, וההסתדרות הציונית העולמית.
הפרלמנט(הפורום) יקיף גם את תנועות הנוער, מועצת התלמידים הארצית, ארגוני הסטודנטים, המועצה הציונית לישראל, המועצה הציונית הדרוזית, ועוד, עם חיבורים לגילאי דור הביניים ודור ההמשך כמו אלה ב"תגלית" ו"מסע".
הרעיון הוא - של קשר ישיר בין הנציגים, בדיונים, סיורים, מפגשים, כדי לדון בסדרה של נושאים העומדים על סדר היום בישראל ובתפוצות לגבי העם היהודי, ועיצוב מתכונת מכוננת של היוועצות ושיתוף פעולה.
בברכה נאמנה,
ד"ר גדעון בן דרור
0522994127 , gbdjerus1@bezeqint.net
לשעבר סמנכ"ל בכיר(פיתוח ובינוי) משרד החינוך,
יועץ ועדת החינוך בכנסת,
חבר המועצה הארצית לתכנון ובניה,
חבר עמותת הסגל הבכיר בשירות הציבורי
