מאמרים

לחזק את הביקורת הפנימית בשירות הציבורי / יאיר בר-קול

פורסם ב"דה מרקר" ב-5.10.2010.

העימות והיריבות בין לשכת רואי חשבון ללשכת המבקרים הפנימיים וההתנצחות בין ראשיהן, כפי שבאה לידי ביטוי באחרונה ( ר' מרקר מ- 8.8.10 ומ- 12.8.10), מחטיאה את המטרות לשמן קיימות שתי הלשכות ואין בהם כדי לקדם את הביקורת הפנימית בשירות הציבורי ובמגזר העסקי.

הואיל והביקורת הפנימית היא כלי חשוב ומנוף מרכזי להשבחת הניהול, להבטחת המינהל התקין וטוהר המידות, לטיפוח האתיקה ולשיפור השירות לציבור, מתבקשים צעדים מעשיים על בסיס מקצועי והתמקדות ביסודות העיקריים שיביאו לחיזוק הביקורת הפנימית.

במקום לעסוק באופן ההעסקה של המבקרים הפנימיים ובשאלת הרישוי שהן שורש המחלוקת בין שתי הלשכות יש להתייחס למהות התפקיד, למיקומו במערכת ולדרכי עבודתו של המבקר.

למי מהמצויים בשירות הציבורי לא מוכרים מקרים של עובד בדרג הביניים במשרד ממשלתי, איש אנמי, חסר כישורים ורקע מקצועי רלבנטי שהמשרד ממש אינו יודע מה לעשות איתו, והוא מתמנה למבקר פנימי כפתרון וכסידור עבודה נוח לממונים? זאת, כאילו לא מדובר במקצוע המחייב כישורים הולמים והכשרה מתאימה.

יש להבטיח מינויים תקינים של המבקרים הפנימיים. אין כיום חובת רישוי לעיסוק בתפקיד זה, אך יש להקפיד על עמידה בתנאי סף מחמירים. בוועדות הציבוריות שעסקו בנושא ובספרות המקצועית קיימות המלצות לדרישות לתואר אקדמי בתחומים הרלבנטיים וכן לניסיון בביקורת פנימית ובניהול בהתאם לאופי ולהיקף הגופים הציבוריים השונים.  

ועדת זיילר המליצה כי מינוי המבקר הפנימי ייעשה על ידי אישור של ועדה ציבורית כמקובל לגבי תפקידים בכירים בשירות הציבורי (ועדת שפניץ ולפניה ועדת רביבי). בין אם המבקר הפנימי הוא עובד של הגוף המבוקר או יועץ חיצוני (גם על כך יש מחלוקת בין לשכת המבקרים הפנימיים ולשכת רואי חשבון), כדאי שהממשלה תפעל להקמת ועדה כזאת לעניין מינוי מבקרים פנימיים. 

מן הראוי לאמץ את המלצת דו"ח ועדת אדן ודו"ח ועדת זיילר בדבר מתן מעמד של סמנכ"ל או מנהל אגף בכיר למבקר הפנימי, וקביעת תנאי עבודתו ועובדי לשכתו בהתאם לכך.

בד בבד, מדוע המבקר הפנימי, אף שאינו חבר בהנהלת המשרד, לא יוכל להשתתף כמשקיף בדיוני ההנהלה ויוכל גם לשמש כנציב תלונות הציבור במשרד?

רצוי מאוד שכפיפותו המנהלית של המבקר הפנימי תהיה למנכ"ל המשרד וכפיפותו המקצועית תהיה לגורם ממלכתי מרכזי שיתפקד גם כיחידת מטה לאומית לנושא הביקורת הפנימית. יש מקום לאמץ גישה דואלית זו בהקשר לגיבוש תכניות עבודתו של המבקר הפנימי ותפקודו השוטף, אשר יבטאו איזון הולם בין ראייה מערכתית כלל-שירותית לבין מתן מענה לצרכי המשרד ולמדיניותו ובכך להעצים את תפקודו. המבקר יכין את תכניות העבודה השנתיות על-פי סדרי עדיפות והנחיות שיינתנו לו על-ידי יחידת המטה המרכזית ובד בבד על-פי מדיניות המשרד והנחיות המנכ"ל. תכניות העבודה והדו"חות יוגשו במקביל לשני הגורמים.

לאור המשקל הרב שהממשלה הנוכחית מייחסת לשיפור השירות לציבור, רצוי מאוד שתינתן הנחייה מחייבת למבקר הפנימי לתת תשומת לב מיוחדת במסגרת הכנת תכניות העבודה השנתיות והרב-שנתיות שלו לנושאים של שיפור השירות לציבור. תחום זה כולל היבטים של הגברת יעילות התפקוד והאפקטיביות המנהלית בארגון, של הגברת השקיפות ושל נגישות פיזית למשרדים.

הן ועדת אדן והן ועדת זיילר המליצו בזמנו, לפרסם בציבור אחת לשנה את דו"חות המבקר הפנימי, או לאפשר גישה לעיון בהם וכן ללוות את פרסום ההמלצות שתאומצנה בהסברה ובהכוונה, הן בפורום מנכ"לים וסמנכ"לים, והן בפורום המבקרים הפנימיים על צוותיהם. למען השקיפות ולמען הפקת לקחים ותיקון ליקויים ראוי להנהיג זאת. 

יש לקוות שהדברים יבואו לידי ביטוי הולם בחקיקה הצפויה בנושא זה ובנהלים שייקבעו לחיזוק הביקורת הפנימית בשירות הציבורי.

הכותב היה יו"ר עמותת הסגל הבכיר בשירות הציבורי.