ניירות עמדה משנת 2017

בית הספר העתידי ותעסוקה עתידית

ד"ר גדעון בן דרור, סגן יו"ר עמותת הסגל הבכיר בשירות הציבורי, 26 בפברואר 2017.

קביעת מהותו של בית הספר העתידי צריכה להיות מושתתת על החזון לטווח ארוך של הקורלציות שבין יעדים חינוכיים וחברתיים, התלמיד כפרט, ולקחים מהעשייה השוטפת, וכל זאת במסגרת המעטפת הפיזית המהווה אמצעי להשגת היעדים. התמודדות זאת מחייבת התייחסות בראיה מערכתית מגן הילדים ועד כתה יב', כלומר לאורך 15 השנים בהם שוהה התלמיד במוסדות החינוך. תלמיד הנכנס כיום לכתה א' מסיים בית ספר תיכון בשנת 2030. המשמעות מבחינת מערכת החינוך היא, שיש להיערך מעתה ואילך לקראת שנת 2030 ואילך.

מטרת מסמך זה הוא להציג כווני חשיבה, ולעורר מחשבה ודיון ציבורי בדבר בית הספר העתידי. "בית הספר העתידי" הוא מושג מערכתי, ולא מוסד אחד כלשהו. ולצורך בחינת הנושא, הובאו דוגמאות הן מהארץ, והן מחו"ל. כן יש לזכור, שמערכת החינוך בארץ פועלת כארגון פדראלי של מספר מרכיבים עיקריים משרד - החינוך, רשויות מקומיות, ארגוני המורים, רשתות החינוך הגדולות, קרנות ועמותות שונות ולכן לא ניתן להציע מודל אחד , - אלא לקיים את הדיון תחילה.

בעבר היו במערכת החינוך בישראל גלי התחדשות של התפיסה החינוכית, והוקמו מוסדות חינוך שונים, במושגים ודפוסי חינוך אלטרנטיביים (בעיקר בחינוך היסודי), כמו - בית הספר הפעלתני, למידה פעילה, בית הספר הפתוח, בית הספר היחידני, בית הספר הניסויי, בית הספר לטבע וסביבה, בית הספר לערכי תנועת העבודה (גם על יסודי), בית הספר לאומנויות, בית הספר הדמוקרטי, בית הספר הדו - לשוני, בית הספר האפקטיבי, בית ספר יעיל, בית ספר אוטונומי, בית ספר קהילתי, בית הספר האנטרופוסופי, בית הספר נועם לבנות ולבנים, אולפנה צביה לבנות, ובית הספר החקלאי שינה שמו לביה'ס ההתישבותי.

בחינוך העל יסודי השינוי המשמעותי היה בתהליך רב שנתי של המעבר מ- 4 שנתי ל- 6 שנתי (חט'ב וחט'ע).

במקביל,התפתחה גם הגישה של בחירת הורים (school choice, perents choice) ,וכן של פתיחת איזורי רישום, וחלק מהדפוסים האלה הוו זרז לתופעת ההפרטה בחינוך בבתי"ס יסודיים ובתי"ס על יסודיים. הנסיון ביישום המסקנות של וועדת דברת שהמליצה בין השאר, על חיזוק החינוך הציבורי, כנראה לא צלח.

בחינוך העל יסודי הדפוס השליט הוא של בתי ספר 6 שנתיים(ז' - יב'), עם מחויבות ראשית להישגים לתעודת הבגרות. שנים רבות נאבק החינוך הטכנולוגי על מקומו הראוי, וצריך להמשיך ולחזק מגמה זאת (ראו גם בהמשך). בחינוך העל יסודי מובילות הרשויות המקומיות ורשתות החינוך הגדולות את החינוך הציבורי, כאשר גם כאן יש עמותות וגופים פרטיים שונים, הן במגזר היהודי והן במגזר המיעוטים.

הפרוגרמות הפיזיות של מוסדות החינוך.

הפרוגרמות הפיזיות הן המעטפת המיבנית אשר מהווה את "הבית" בו מתחולל התהליך החינוכי, ועיקרן הן לפי 32 תלמידים בכתה בחינוך היסודי,ו- 35 תלמידים בכיתה בחינוך העל יסודי:

1. בתי ספר יסודיים (א' ו') -

בית ספר של 12 כיתות - 384 תלמידים (2 כיתות בשנתון).

בית ספר של 18 כיתות - 576 תלמידים (3 כיתות בשנתון).

בית ספר של 24 כיתות - 768 תלמידים (4 כיתות בשנתון).

2. בתי ספר על יסודיים (ז' יב') -

בית ספר של 24 כיתות - 840 תלמידים (4 כיתות בשנתון).

בית ספר של 36 כיתות - 1260 תלמידים (6 כיתות בשנתון).

בית ספר של 42 כיתות - 1470 תלמידים (7 כיתות בשנתון).

במציאות, יש כידוע בתי ספר רבים אשר גולשים במידה רבה מהנתון הרצוי.

בנתונים אלה יש לבחון גם מה עדיף חינוכית מבחינת מספר הכיתות בשנתון.

במקביל, גודל המגרש לבינוי וקיום בתי ספר קובע גם לגבי פונקציות נוספות שהן חלק אינטגרלי של הפרוגרמה הבית ספרית,כמו אולם ספורט, משטחי - ספורט חיצוניים, ולעיתים פינת חי ,שטח חקלאי, וכדומה.

מרבית בתי הספר העל יסודיים הם מקיפים)טכנולוגי ועיוני(, 6 שנתיים,המוזנים מחטיבות ביניים מוגדרות. יש גם בתי'ס מקיפים אשר חטיבת הביניים) העצמאית( ממוקמת במיקום אחר, ומשולבת בביה'ס המקיף.

גם לגבי גני ילדים אין מתכונת אחת, ויש מספר דגמים להפעלתם בשטח:

• 2 יחידות גן צמודות.
• חטיבה צעירה.
• אשכול גני ילדים (3-5 יחידות גן בקמפוס אחד).

במדינות רבות ההתיחסות לגני הילדים היא מנקודת מוצא של "היפוך הפירמידה",כלומר השקעה נכונה מלמטה תבטיח כח אחזקה גדול יותר - בתהליך ההתקדמות כלפי מעלה, ולכן יש להדגישה, בעדיפות על פני החשיבות הניתנת בסוף התהליך לתוצאות בחינות הבגרות.

בנוסף לכך, במדינות כמו ארה"ב מעניקים חשיבות גדולה להכשרת הגננת. המושג המוביל שם הוא של "גננת מוסמכת" כאשר בגן ילדים ובו 35 ילדים יש 2 גננות מוסמכות, ולא גננת וסייעת כמו אצלנו.

דילמות לדיון

1. הקשר שבין יתרונות וחסרונות לגודל

בתי ספר קטנים (במספר הכיתות) עם מספר תלמידים גבוה בכיתה, או בתי"ס גדולים עם מספר תלמידים קטן בכיתה מה רצוי, מה עדיף.

האם ניתן לקבוע את גודלו של בית הספר העתידי?

בישראל מתמודדים עם השאלה כבר משנות ה- 80 ,בהם התקבעה הגישה של היתרון לגודל,בגין יתרונות כלכליים (מגרשים וקרקע, בניה, אחזקה, תיפעול) ויתרונות חינוכיים (מגוון מקצועות, סוגי מעבדות שונים, גיוון בפעילות החברתית).

בארה"ב רואים בשנות ה- 80 התמודדות במובנים רבים עם האתגר בדבר גודלו של בית הספר ומספר התלמידים בו,לאחר שמספר מחקרים וסקרים בדקו את השפעות גודל בית הספר על תיפקודו החינוכי והארגוני.הסקר הידוע על school size and school disorder העלה, כי בבתי"ס גדולים שורר אי סדר בגלל בעיות תקשורת בין מורים ותלמידים, בין התלמידים, ובין המורים עצמם, וכי קיימים קשיים במשוב החינוכי בגלל בעיות של ארגון והפעלה.

הנשיא קלינטון העלה את הנושא לסדר היום הציבורי,כאשר בנאום "מצב האומה" (1998) הציג תכנית בת 7 שנים לצמצום מספר התלמידים בכיתות א'- ג' ל- 18 , ובחינוך העל יסודי ל- 28 תלמידים בכיתה (בעלות של 12 מליארד $,ובצורך לגייס 100.000 מורים).בנאום בפני שני בתי הקונגרס הוא קבע את הצורך בבניית בתי ספר חדשים בעדיפות מס' 1 (מתוך 10 מטרות ראשיות) של יעדי החינוך. קלינטון טען כי יעדים אלה יהוו מנוף חשוב להחזרת תלמידים לחינוך הרשמי, להקטנת שיעורי הנשירה, העלאת שיעורי הלמידה, ועוד. התכנית זכתה אז להיענות ב- 20 מדינות בארה"ב.

באותו זמן הקים שם תיאודור סיזר את התנועה- The coalition of essencial schools (שנות ה- 90), אשר דגלה בבתי ספר קטנים, והציעה גודל אופטימלי של עד 600 תלמידים בבית ספר יסודי,ועד כ - 1350 תלמידים בבית ספר על יסודי, כאשר כל בית ספר מתחלק ל"בתים" (מתחמי שכבות). כמו כן הוא שלל את הגישה של "כיתת אם" והציע את המודל של "כיתת מקצוע" (כמרכזי למידה חדשניים לפי מקצועות) עם גורם הניידות כמו באקדמיה- תלמידים באים אל המורה, בהתאם להתמחות ע'פ מקצועות הלימוד. במדינות רבות שם אף הרחיקו לכת מתנועת תיאודור סיזר להקמת בתי ספר קטנים יותר כ 400-600 תלמידים בחינוך יסודי, וכ- 900 תלמידים בחינוך העל יסודי.

מכאן התפתחה הגישה הרווחת כיום בארה'ב של למידת חקר ושיטות הוראה מבוססי פרוייקטים (PLB), בדרכי הוראה פעילות ומפעילות. מתכונת "הלמידה המשמעותית" שהחלו בה במערכת החינוך בארץ ב- 2013 , מבוססת על גישה חינוכית כזאת שהתפתחה כבר בארה"ב.

2. אספקט יעד הסוציאליזציה בבית הספר והקשר לתשתיות והציוד הטכנולוגיאספקט זה הינו יעד חשוב בתהליך החינוכי, ויש לבחון אותו בהקשר של אפקט גודל או קוטן ביה"ס ע"פ יעדי החינוך, יחד עם הקשר לתשתיות הטכנולוגיות הממלאות את בתי הספר.

בתי הספר הופכים להיות רווי טכנולוגיה, אשר במהותה הינה אמצעי להשבחת ההוראה והלימוד בכיתה. חדר מחשבים מרכזי, מחשבים בכיתות, לוחות אינטראקטיביים, טאבלטים אצל מורים ותלמידים, וגם הסמרטפונים, מהווים אתגר חדש בתחום החיברות (סוציאליזציה) בבית הספר. יותר מכך, יש לעצב את דמות הבוגר העתידי, בראיה לקראת 2030 והשנים הבאות,שכן השינויים במערכת החינוך ובחברה בכלל הם איטיים, בעוד - שהשינויי הטכנולוגיים הם רבים ומהירים.

קיימים כבר מחקרים המראים שחל נתק מסוים בין המורים לתלמידים בכיתה, ובין התלמידים ביניהם, לנוכח ההוראה עם לוחות אינטאקטיביים, טאבלטים, מחשבים, וכמו כן השימוש בסמרטפונים בהפסקות יוצרים עיצורים בתקשורת האנושית בין התלמידים. הכלים הטכנולוגיים אינם מטרה אלא אמצעי, ולכן צריך לבחון השפעתם מבחינה חינוכית ומבחינה חברתית.

הטכנולוגיות השונות מציפות את אורחות חיינו, במוסדות החינוך, בבית, ובמרחב הציבורי. היום יש הסכמה ש"הברזלים" הם אמצעי להוראה ולרכישת ידע, כאשר יש להם גם השפעות שעלולות להזיק.

3. קישור מוסדות חינוך לתעשיות מודרניות ולאקדמיה

בהנחה שבית הספר אינו יכול לאורך זמן להבטיח עדכון תשתיות וציוד טכנולוגי,מחוסר משאבים,מן הראוי להמשיך ולעודד קישור של בתי ספר (בעיקר על יסודיים, אך גם בתי'ס יסודיים עם מגמות רלבנטיות) לתעשיות מודרניות (החייבות להיות תמיד בקו הקדמי של חדשנות ורלבנטיות למשק), וליצור משיקות של הסתייעות במהנדסים ומומחים מהתעשיה ולהכנת עבודות חקר (כולל לבחינות הבגרות) בתהליך הלמידה.

דגש מיוחד ראוי לתת ל"תחום הירוק" אשר הינו כבר מזמן רווי מדע וטכנולוגיה, והוא הרבה מעבר לאיסוף בקבוקים או הפרדת פסולת. התחום הירוק מקיף היום תחומים כמו- איכות סביבה, אנרגיות תחדשות, קלינטק, מיחזור, התפלת מים, ותחום הגז הטבעי.

במדינת קליפורניה ,ארה"ב, הוחלט בשנת 2011 שהדגם המועדף של "בתי הספר העתידיים" הוא הדגם של בית הספר העל יסודי הירוק לקיימות (Sustainability) ולאיכות סביבה, מכיוון שדגם זה משלב איכויות של מדע וטכנולוגיה, עם ערכים חברתיים וסביבתיים, והוא מאפשר להגיע להישגים גבוהים בלימודים העיוניים. הם גם קובעים את חשיבות מגמת בתי הספר הקטנים יותר, וכן את המשמעות של הקשר לקהילה.

בניו יורק נפתח כבר בספטמבר 1989-  "בית הספר העתידי" (The School Of The Future), לתלמידים בכיתות ז' עד יב' , כאשר תכנית הלימודים מחייבת שילוב מובנה עם אקדמיה, תעשיות ומפעלים, ומוזיאונים, כחלק אינטגרלי של מהלך הלימודים והבחינות, כאשר הטכנולוגיה מהווה אמצעי ראשי.

באותה שנה (1989) כתב פרופ' דוד חן את ספרו- "מערכת החינוך בישראל לקראת המאה ה- 21 ". לפני כן, בשנות ה- 70 , יזם המנכ"ל אלעד פלד את הפרוייקט המשרדי להיערכות מערכת החינוך לעתיד- "תכנון שנות ה- 80 ". בשנת 1993 הכין כותב מסמך זה (שהיה אז סמנכ'ל וראש המינהל לפיתוח ובינוי מערכת החינוך), את המסמך- "בית הספר העתידי- היערכות לשנות ה- 2000 . "

4. תחום הכשרת הגננות והמורים/ותהצפי לעתיד ותכנון מערכת החינוך - לטווח ארוך, מחייב גם היערכות לתחום החשוב של הכשרת גננות ומורים/ות בראיה לטווח ארוך, ועל כך נדון במסמך אחר.

סיכום ביניים

מטרת מסמך זה הואלפתוח דיון בנושא בית הספר העתידי ודמות הבוגר העתידי בישראל במאה ה- 21. אין הכוונה להציע מודל אחד, אלא כווני חשיבה בהתאם ליעדי החינוך ולחוקי החינוך, כדי להתמודד עם האתגר שהוצב בפנינו -האם ניתן לתכנן את מערכת החינוך בישראל לטווח ארוך?

ומכיוון שבית הספר צריך להכשיר את תלמידיו אל העתיד,למציאות החברתית,התעסוקתית,והטכנולוגית הצפויה עם תום השירות הצבאי, והלימוד האקדמי, הנני מביא גם את עיקרי המרכיבים אותם יש לקחת בחשבוןבהיערכות לעתיד בתחום התעסוקה העתידית.

האתגר התעסוקתי עם הפנים לעתיד- לצורך זה יש לאבחן ולאתר את השינויים המתחוללים כבר עתה בשוק התעסוקה בעולם ובישראל, ולהיערך לפגוש את העתידבגישה אסטרטגית ובראיה הוליסטית. לא בדרך של שינויים תוספתיים, אלא קביעת יעדים לקראת שנת 2030 ואילך, ומהם לגזור את הפעולות המכינות כיום. לא להתקדם לינארית, צעד אחרי צעד, ולפתור בעיות מזדמנות, אלא להבין את שיתחולל בשטח בעתיד ולהיערך בהתאם.

1. התחזיות בעולם בנושאי תעסוקה צופות היעלמות של כ- %50-%47 מן המשרות הקיימות כיום . מחקרים ומאמרים מקצועיים במדינות ה- OECD חוזים אפילו ש- 57% מהמקצועות צפויים לעבור שינויי טכנולוגיה ואוטומציה עד כדי היעלמותם.

המועצה הלאומית לכלכלה בישראל המליצה ב- "הערכת מצב אסטרטגית כלכלית וחברתית" (ספטמבר 2015), בנושא טיפוח ומיצוי ההון האנושי- "התפתחויות טכנולוגיות מהירות צפויות לשנות באופן מהותי את עולם העבודה העתידי , אולם יש אי ודאות משמעותית לגבי אופי השינויים והיקפם".

הדו"ח השנתי של מכון טאוב לשנת 2015 עוסק בין השאר בנושא של מקצועות נכחדים, ומעריך כי כ- 39% מהמועסקים בישראל עלולים לאבד את עבודתם במהלך שני העשורים הקרובים, מקצועות אשר יעברו תהליכי מחשוב עמוקים אשר עלולים לייתר אותם.

בראיה מערכתית כוללת נאמר בדו"ח כי מקצועות שאופיינו ברמת סיכון גבוה (כלומר, אנשים העוסקים במקצועות אלה יוחלפו על ידי מחשבים או רובוטים) הם מקצועות בעלי פעולות חזרתיות, מונוטוניות, וטכניות. (מסגרים, פחחים, רתכים, מחסנאים, פקידי בנק, עובדי עץ ונגרים, קופאים, ואף סוכני ביטוח, דוורים- הדואר יישלח באינטרנט, רחפנים, צלמים- המצלמות בסלולריים הן באיכות גבוהה, מוקדני מכירות, פקידי הזנת נתונים, טלרים, ברוקרים, וכדומה).

בעוד שהמקצועות בעלי סיכון נמוך הינם מקצועות בהם דרושים כישורים כמו- יצירתיות, אינטליגנציה חברתית, תפיסה מורכבת, ויכולת משא ומתן (כמו רופאים, פסיכולוגים, כוריאוגרפים, מרפאים בעיסוק, עם העלייה בתוחלת החיים אחיות ורופאים - גרונטולוגיים, תעשיות הספרים יתפתחו במתכונת ג'יטיטלית- E-Book , רופאי שיניים, עורכי דין, מעצבי פנים, מידעני חדשנות, אנימציה ומולטימדיה, גננות, ועוד).

2. מימדי התעסוקה העיקריים בעתיד יהיו בעיקר בתחומי הדיג'יטציה (מחשבים) והרובוטיקה. כמובן שיהיו גם עבודות מסורתיות במסעדות, בבתי מלון, מתחמי נופש, ועוד, בהם יישאר הביקוש לעבודות ידניות.

בעולם הטכנולוגיה- היכולות הדיג'יטליות נכנסות לכל מקום ומטשטשות את ההבדל שבין ענפי הייטק לבין רוב התעשיות והענפים האחרים, ומגמה זאת מעמיקה ונכנסת לכל ענף בשוק.

שימו נא לב שבבנקים הפקדות צ'קים הינן ממוחשבות ללא פקיד, מתמעטים אנשי טלר בבנקים, יש יכולת כניסה מהבית לחשבון הבנק, במוסדות רבים אין מענה אנושי אלא אוטומטי וטכנולוגי, תוצאות של בדיקות רפואיות מתקבלות בעמדות מסוף ממוחשבות לא אצל אדם בעמדת שירות, ברשויות המקומיות- מידע רב זמין באינטרנט, הנפקת דרכונים ותעודות זהות תוך ימים נמסרים ללקוח במינהל הקהילתי, טפסים שונים במשרדי ממשלה ניתנים להורדה ממוחשבת, לא אצל פקידים, בבניה של מבנים מתפתחת הבניה המתועשת. בבתים פרטיים רובוטים מבצעים עבודות נקיון, וכמובן בתעשיה הרובוטיקה מתפתחת ומעמיקה יותר ויותר.

3. כבר כיום התפתחה צורת תעסוקה של עבודה מהבית, וכ 15% מן העובדים במשק עובדים מן הבית, או ממשרדים פרטיים (אדריכלים, עובדי מערכות מחשב, רואי חשבון), דבר המשנה לחלוטין את המודל המקובל של איזורי תעסוקה. מתפתחים עסקים ע"פ המודל של שכירת שטח משרדים, אד הוק, (לימים, לשבועות, לשנה) בשיטת ה- Open Space . (בירושלים כבר יש קומה כזאת ברח' יפו, ומבנה המשביר המרכזי לשעבר בירושלים נמצא בשיפוצים למטרה זאת).

4. שימו נא לב, שילד הנכנס כיום לכתה א' יסיים כתה יב' בשנת 2030 , ועלינו לעצב עבורו את העתיד התעסוקתי אחרי הצבא והלימודים האקדמיים, ועליו ועל הוריו לדעת זאת מראש.(ובמקביל על מערכת החינוך, לא רק משרד החינוך, לעצב את בית הספר העתידי ואת דמות הבוגר העתידי).

5. יש לקחת בחשבון תהליך גלובלי שכבר החל מדינות כמו - הולנד, הודו, פינלנד, איטליה, החלו לבחון מהלך של הקצבת רנטה ממשלתית לכל אזרח, כאשר לממשלה אין אחריות תעסוקתית לתושבי המדינה. המדינות הללו כבר בוחנות את הנושא ועורכות פיילוטים שונים (ראו כלכליסט- 9.2.2017).

6. הגמלאים הם נכס ולא נטל. יש לבחון גם את הפוטנציאל התעסוקתי של הגמלאים, החל מגיל 55 ואילך, לפי ידע וניסיון, ומיומנויות מקצועיות. ניתן למשל להפעילם בעבודות זמניות כמו מנטורים, מילוי מקום, תגבור עונתי, ועוד.

7. לתעסוקה ערך חברתי וכלכלי חשוב גם כגורם מייצב, כתשתית לחוסן של עיר ומדינה. יש לבחון את תהליכי היעלמות התעסוקה הישנה, ואת משמעות ההפרטות והגלובליזציה על הפרופיל התעסוקתי העתידי .

אבקש להדגיש, כי עמותת הסגל הבכיר הכינה בשנת 2006 מסמך מיוחד בנושא- קריאה לתכנון לאומי כולל בגישה אסטרטגית ולטווח ארוך,ולהרים את שני הדגלים (החברתי - כלכלי והמדיני) במקביל.