ניירות עמדה משנת 2019

האמנם העתיד שייך לצעירים?

כתב: ד"ר גדעון בן דרור, חבר עמותת הסגל הבכיר, 20 במרץ 2019.

אומרים- "העתיד שייך לצעירים" - האמנם?

במפגשי יום ששי, בדיונים בכלי תקשורת, חוזרת ונשמעת הדעה כי " העתיד שייך לצעירים". אמירה הנובעת כנראה מההכרה שהתחום הטכנולוגי הוא גורם משפיע, הצעירים מובילים אותו, והאנשים הוותיקים("הזקנים",הפנסיונרים",) אינם בענינים.

אני כופר באמירה הזאת, וטוען כי המציאות העכשוית היא לטובת הוותיקים גם עם הפנים לעתיד.

א. מאפייני קבוצת הוותיקים (הפנסיונרים,הגימלאים).

1. מתוך כמליון גימלאים, רבים מעל גיל 70 ויותר היו בתקופת הקמת המדינה, וחוו ארוע היסטורי מכונן בחיינו כאן ובחיי העם היהודי בכלל. חלק מאיתנו נולדו לפני הקמת המדינה, ואנו יותר מבוגרים מגיל מדינתנו.
2.  
3. תקופת הקמת המדינה היתה מבוססת על אידאולוגיה מדינית וחברתית, ושל חזון וערכים. אצל הוותיקים יש את הגאווה הלאומית,הפטריוטיזם,את הבנת העומק ההסטורי,מרביתם השתתפו גם במלחמות נוספות.
4.  
5. מערכות התעסוקה והעבודה היו מבוססות על יציבות תעסוקתית עם מסלולי קידום ידועים וברורים.
6.  
7. היציאה לפנסיה היתה ידועה וברורה (במשרדי הממשלה, עיריות ומועצות השלטון המקומי,חברות ממשלתיות) ומבוססת על פנסיה תקציבית במימון המעסיק הציבורי.
8.  
9. העליה בתוחלת החיים יוצרת בפועל שלב פעילות נוסף של תעסוקה חלקית (כמו ייעוץ) התנדבות,וחווית ההשתתפות בגידול הנכדים. רבים מהגימלאים משתלבים בפרוייקטים של דיור מוגן. כמובן שאין לשכוח גם את האפשרות להקלע למצב סיעודי ונקוה שהצעת החוק בנושא תאושר בכנסת הבאה.
10. הגימלאים הם נכס ולא נטל. הם הפכו לגורם כלכלי משמעותי, המאפשר לעזור לילדים,נסיעות לטיולים בארץ ובחו'ל,הם מתנדבים בגופים ועמותות שונות,רבים החלו לצייר ולפסל,לצאת לחוגי ריקודים ולהשתתף בהרצאות ומופעי תרבות ומוסיקה, התפתחה תופעת "הפרלמנטים" הממלאים קניונים ובתי קפה, ועוד. חלק מהגימלאים עובדים חלקית.רבים מהם יוצאים לנופש וימי עיון בבתי מלון ואתרי נופש, ולטיולים בקבוצות בארץ,ויש בכך תרומה כלכלית למשק.

ב. מאפייני קבוצת הצעירים

1. הצעירים חיים בתקופה בה ערכים ועקרונות קפיטליסטיים, של תחרות וכסף הינם בעלי השפעה מרכזית.
2. התקופה המודרנית חסרה יסודות של אידאולוגיה וערכים חברתיים , ובה טובת הפרט גוברת על הלכידות החברתית.כשקצת קשה להם הם יורדים לגרמניה בשביל "מילקי" וגם עושים דרכונים של מדינות זרות.
3. בעשורים האחרונים הדגש ניתן לתחום הייטק והאקזיטים, ואנשים נמדדים לפי יכולתם הכלכלים ועושרם.
4. בחברה הישראלית התעצמה תופעת השחיתות הציבורית (בממשלה,בשלטון המקומי,בגופים ציבוריים) וגדלה מאד תופעת ההון השחור והעלמת הכנסות(במגזרי התעשיה ועסקים פרטיים.
5. שוק התעסוקה שינה את פניו - פחות יציבות לאורך זמן,תופעת "העבדות" במגזר הטכנולוגיה וההייטק,הסכמי דור ב' ועובדי קבלן בשירות הציבורי,ועוד. הצפי קובע ששוק העבודה יהיה בעיקרו בדיג'יטציה, רובוטיקה,ובינה מלאכותית.והרי ברור שלא כולם יוכלו לעסוק בזה.יותר מזה, הצפי הוא שלא תהיה יותר "קריירה לחיים" והאדם יצטרך להחליף 3-4 פעמים מקומות עבודה. כבר היום נעלמים מקצועות רבים משוק העבודה, בשעה שאין וודאות שמערכת החינוך ערוכה לאתגר בעוצמה כזאת.
6. יוקר המחיה, הקושי ברכישת דירה, מציבים קשיים כלכליים לא פשוטים ברמת הפרט וברמת המשפחה.
7. תופעת הלהט"בים הינה גורם מקובל כיום בחברה, אך נוצר מצב שונה בתפיסת "המשפחה הקלסית". כמו כן יש כבר הרבה שנים תופעה של יהודים/יות המתחתנים הם בני עמים זרים ובעיקר עם ערבים בישראל ובשטחים. 
8. מצב תחום הפנסיה, והאיום המוניטרי על חוסנו של הביטוח הלאומי לטווח ארוך, יוצר אי ודאות לגבי העתיד.הפתרונות המסתמנים הם בעיקרם דחיית הפרישה לפנסיה לגילאים גבוהים בהרבה מאשר היום.אבל איזו פנסיה תחכה שם ביציאה מהעבודה.
9. העליה בתוחלת החיים תחייב תעסוקה ועבודה במשך שנים רבות נוספות, מכיוון שאין ודאות שמימדי הפנסיה יהיו כנדרש.
10. הצעירים צריכים לקבל החלטות לנוכח מערכת בריאות קורסת, פערים חברתיים בחינוך וברווחה והמשך הויכוח החברתי על הדרך להשגת שלום עם שכנינו. בעבר היו חזון ותקוה, היום יש רק תקוה.

ד'ר גדעון בן דרור

חבר עמותת הסגל הבכיר בשירות הציבורי , חבר מועצת גימלאי ישראל ,

יו'ר התנועה להעצמת ירושלים